פינוי פולשים ממקרקעין

פינוי פולשים ממקרקעין הוא סוגיה משפטית מורכבת המשלבת היבטים של דיני קניין והזכויות הקנייניות של בעל המקרקעין, דיני המקרקעין, דיני נזיקין, ולעיתים אף היבטים של משפט מנהלי וחוקתי.

במאמר זה נסקור לעומק את הנושא, תוך התייחסות להיבטים המשפטיים והמעשיים הכרוכים בתהליך פינוי פולשים.

מיהו פולש?

פולש הוא אדם שנכנס למקרקעין של הזולת, ומחזיק בהם ללא זכות חוקית  וללא הסכמת בעל הזכויות בהם (מפורשת או מכללא).

חשוב להבחין בין פולש לבין מחזיקים שאינם נחשבים לפולשים, כגון:

  1. שוכר שתקופת השכירות שלו הסתיימה.
  2. בר רשות שרשותו בוטלה.
  3. דייר מוגן שאיבד את זכותו לדיירות מוגנת.

האמורים לעיל אינם פולשים כי אם סוגים אחרים של מחזיקים בנכס.

המסגרת החוקית לפינוי פולשים

החקיקה הרלוונטית לפינוי פולשים מוסדרת במספר חקיקות, כגון:

  1. חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969
  2. חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), תשמ"א-1981
  3. חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

שלבי הליך פינוי פולשים

  1. זיהוי הגורם שפלש למקרקעין: על בעל המקרקעין לזהות את הגורם שפלש למקרקעיו.
  2. ניסיון להגיע לפינוי מוסכם: ניסיון ליצור קשר עם הפולשים ולהגיע לפינוי מוסכם על מנת לייתר את התביעה.
  3. איסוף ראיות רלוונטיות לתביעה: תיעוד הפלישה למקרקעין או לדירה באמצעות צילומים, מסמכים ועדויות.
  4. פנייה לעורך דין מומחה לפינוי פולשים: שכירת שירותיו של עורך דין המתמחה בפינוי פולשים.
  5. הגשת תביעה לפינוי הפולשים: הגשת תביעה לסילוק יד ופינוי הפולש לבית המשפט המוסמך לניהול ההליך.
  6. ניהול הליך משפטי: ניהול תביעת הפינוי וסילוק היד בבית המשפט, הליך שמתנהל בסדר דין רגיל ואינו מהיר, כפי שיבואר להלן.
  7. קבלת פסק דין לפינוי: פסק דין וצו לפינוי הפולש.
  8. ביצוע פסק הדין ופינוי הנכס: ככל ויידרש, ביצוע פסק הדין לפינוי בלשכת ההוצאה לפועל.

סדרי הדין הרלוונטיים לפינוי פולשים

סדרי הדין החלים

פינוי פולש מדירה או מקרקעין מתבצע באמצעות הגשת תביעה לסילוק יד.

חשוב לשים לב, להבדיל מהליך של תביעה לפינוי מושכר (תפ"מ) המתנהלת בסדר דין מהיר, תביעה לסילוק יד הינה תביעה המתנהלת בסדר דין רגיל על המשתמע מכך.

על כן, תביעה זו, ככל ומנוהלת על ידי הנתבע (הפולש), עשויה לקחת זמן רב בהשוואה להליך של פינוי שוכר.

סמכות עניינית

תביעה לפינוי פולש תוגש לבית משפט השלום בהתאם לסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (למעט תביעות שבין בני משפחה שתוגשנה לרוב לבית המשפט לעניי משפחה).

סמכות מקומית

על פי סעיף 7.(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 תביעה לסילוק יד נגד פולש תוגש לבית משפט השלום במחוז השיפוט בו מצויים המקרקעין, וכדלהלן:

"תובענה תוגש לבית המשפט המצוי במחוז שיפוט של מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע או במקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים ואם היתה התובענה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבמחוז שיפוטו הם מצויים; אם קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שעליו הוסכם."

לסיכום

פינוי פולשים ומחזיקים במקרקעין שלא כדין הוא תחום משפטי מורכב הדורש הבנה מעמיקה של החוק והפסיקה.

חשוב להבחין בין הקטגוריות השונות של מחזיקים שעשויים להחזיק בדירה או במקרקעין אחרים, ולפעול בהתאם להליך המשפטי המתאים לכל מקרה.

טיפול של עורך דין מומחה בתחום הפינויים קריטי להצלחת ההליך ולפינוי הפולשים בנחישות ובמהירות.

לייעוץ מקצועי בנושא של פינוי פולשים ומחזיקים שלא כדין, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו. צוות עורכי הדין המומחים שלנו ישמח לסייע לכם בכל שלב בתהליך, החל מהערכת המצב המשפטי ועד לביצוע הפינוי בפועל.

למידע נוסף השאירו פרטים

נגישות
אתר פינוי מושכר

לייעוץ משפטי ללא התחייבות השאר פרטים